אחד החלקים המאתגרים ביותר בלמידת שפה חדשה, במיוחד כשאתם רק מתחילים, הוא בניית אוצר המילים שלכם.
זה יכול להיראות כמו משימה עצומה בהתחלה - ללמוד מונחים חדשים לחפצים יומיומיים, שלא לדבר על המגדר שלהם (האם זה *die Drucker* או *der Drucker* עבור "מדפסת" בגרמנית?) - אבל יש כמה דרכים להקל על זה.
במאמר זה ניתן לכם מספר טריקים שיעזרו למילים החדשות להיטמע במוח שלכם מהר יותר ולתקופה ארוכה יותר, כך שלא תצטרכו לחזור על אותו אוצר מילים בסיסי ותוכלו להתחיל לשוחח מהר יותר. ראשית, קצת מידע על איך שינון אוצר מילים עובד במוח.
איך השינון עובד במוח?
ישנם שני סוגים של תהליכי זיכרון: מרומז ומפורש. זיכרון מרומז (הנקרא גם "זיכרון לא הצהרתי") הוא עבור תהליכים אוטומטיים כמו נשימה והליכה - דברים שהפכו לטבע שני עבורנו, שאיננו צריכים לחשוב כדי לזכור. זיכרון מפורש (הנקרא גם "זיכרון הצהרתי") הוא עבור שליפת מידע, כמו התאריך בו החלה מלחמת העולם השנייה או השם של חבר חדש.
זה זיכרון מפורש שאנו משתמשים בו כשאנו לומדים וזוכרים שפות זרות. בהתחלה, קשה לזכור אוצר מילים חדש כי הכל נמצא ב"מאגר הזיכרון העובד" שלנו, שהוא כמו מיכל אחסון למידע חדש שעדיין לא נכנס למאגר הזיכרון לטווח ארוך שלנו. ניסיון לשמור את כל המילים האלה בחזית המוח שלנו הוא כמו ניסיון לשנן את הספרות של פאי - אנחנו לא יכולים להסתכל על סדרת המספרים ופתאום לזכור את כולם, וזה בגלל שקיבולת הזיכרון העובד שלנו מוגבלת לשבעה פריטים בו זמנית (אלא אם יש לכם זיכרון פוטוגרפי). ברגע שסקרנו את הפריטים מספיק פעמים כך שהם מועברים למאגר לטווח ארוך, אנחנו יכולים לשלוף את המידע הזה ביתר קלות כשאנחנו צריכים אותו ולכן יכולים לשנן אפילו יותר מידע על גביו.
זכירת אוצר מילים זר חדש היא סוג של זיכרון מפורש. עד שהוא מועבר מהזיכרון העובד לאחסון לטווח ארוך במוח שלנו, קשה לשלוף אותו. אז אל תדאגו - אם אתם מתקשים לזכור מילים חדשות, זו פשוט הדרך בה המוח עובד.
1. שיטת הרקע
שיטה זו, המומלצת על ידי מורים לשפות זרות באוניברסיטה הלאומית של ויניצה אוקראינה, שואבת טכניקת שינון מבוססת הנקראת שיטת הלוקי, שבה הלומדים מדמיינים הצבת מילים חדשות בחדרים בתוך "ארמון זיכרון" כך שלמוח יש דרך לארגן את המידע החדש.
מכיוון שאתם ממקמים מילה או תמונה של מה שהמילה מייצגת במיקום מרחבי, אתם מטמיעים את המילה בהקשר, מה שיכול להיות מועיל לפני שאתם מתחילים להשתמש במילים בשיחה יומיומית, שהיא בסופו של דבר דרך לעגן אותן בהקשר גם כן.
באופן דומה, "רקע" הוא סביבה מוכרת כמו בית, רחוב או עיר מולדת. הלומדים מעודדים לדמיין הצבת מילים חדשות יחד עם תמונות של מה שהן מייצגות סביב הסביבה המוכרת כך שהם יוכלו לגשת אליהן מהר יותר בזיכרון.
2. למידה אסוציאטיבית
אחד המאפיינים המגדירים ביותר של המוח האנושי הוא יכולת הלמידה האסוציאטיבית שלו. אנחנו לומדים הרבה יותר מהר כאשר המידע מוטמע בהקשר, בין אם זה הקשר מרחבי, רגשי, פיזי, מנטלי או אחר.
זה בגלל שאנחנו נותנים למוח שתי דרכים לשלוף את אותו הדבר - הדבר עצמו (למשל מילה זרה) ודבר אחר שאנחנו משייכים אליו (למשל שיר ששמענו המשתמש במילה הזרה) - מה שאומר שיש לנו סיכוי כפול להצליח לשלוף אותו ממאגר הזיכרון לטווח ארוך.
אתם יכולים להתחיל בכתיבת מילה חדשה על כרטיסייה, מתן דוגמה למילה במשפט, יצירת אסוציאציה למילה, וכתיבת האסוציאציה בצד השני של הכרטיסייה. למשל, אם אתם דוברי אנגלית הלומדים צרפתית, אתם יכולים לכתוב את המילה "le truc" בצרפתית, שפירושו "הדבר", בצד אחד של הכרטיסייה, ומכיוון שזה נשמע קצת כמו המילה "trunk" באנגלית, לצייר חדק של פיל או לכתוב את המונח "חדק פיל" בגב הכרטיסייה.
כך, בכל פעם שאתם שומעים את המילה או רוצים להשתמש בה במשפט, יהיה לכם נתיב מנטלי נוסף שיעזור להחליק את המילה ממאגר הזיכרון לטווח ארוך שלכם למאגר הזיכרון העובד.
3. שיטת החיקוי
שיטה זו מתמקדת בצלילים וב"זרימה" של השפה הזרה. הרעיון הוא שהכי קל לקלוט את המשמעויות של מילים חדשות ולגרום להן להיטמע בראש שלכם דרך האזנה ואינטראקציה.
שיטת החיקוי ממליצה לצלול לשיחה עם המקומיים מוקדם ככל האפשר ולעצור כדי לשאול את המשמעות של מילים שאינכם מכירים ולחזור על המילה כמה פעמים עד שאתם מבטאים אותה נכון, ואז לכתוב את המילים מאוחר יותר בשפת האם שלכם.
אז יהיו לכם כל הצלילים, הרגשות, המראות והאסוציאציות האחרות הסובבות את זיכרון השיחה שיעזרו לכם לנסות לשלוף את המילים הזרות. הרעיון הוא להתאים את צליל המילה למצב שבו שמעתם אותה, למעשה מחקים את הצליל והזרימה של השיחה.
4. להפוך את הלמידה למשחק
מספר מחקרים מראים שיצירת משחקים סביב למידת שפה זרה יכולה לעזור למילים להיטמע מהר יותר. חוקרים באינדונזיה המציאו "משחק שם קוד" כדי לעזור לסטודנטים ללמוד אנגלית, מה שעזר להם לשפר את השינון של אוצר מילים חדש. המשחק כולל חלוקת הסטודנטים לשתי קבוצות, מינוי "ראש מרגלים" לכל קבוצה שנותן רמזים על ידי הצבעה על מילים מרובות על לוח, בעוד חברי כל קבוצה מנסים לנחש את המילים של הקבוצה שלהם תוך הימנעות מהמילים של הקבוצה השנייה. הסטודנטים דיווחו על מוטיבציה גבוהה יותר ויכולת גדולה יותר לשנן מילים חדשות.
משחוק עובד כי זו צורה של למידה פעילה אשר, בניגוד ללמידה פסיבית, מערבת יותר חלקים במוח שלכם, כולל האזורים החברתיים, הרגשיים, המוטוריים, החזותיים והשמיעתיים. למעשה, זו אחת הסיבות שרבים מאיתנו מוצאים ששינון אוצר מילים כל כך קשה - כי פשוט לסקור מילה על כרטיסייה שוב ושוב, בניסיון לשנן אותה, הוא לעתים קרובות "פסיבי" מדי בשביל שזה ידבק. צורות למידה פעילות יותר כמו משחוק לא רק עוזרות לנו ללמוד מהר יותר כי הן אינטראקטיביות; הן גם מהנות, מה שמחזק את הזיכרון גם כן.
5. הפכו את זה למוחשי
צוות מחקר מאוניברסיטת טולוז גילה שהחזקת חפץ אמיתי בזמן למידת אוצר המילים זר חדש עזרה לסטודנטים לשנן את המונח טוב יותר. בחקר ילדים רואנדים הלומדים מילים בצרפתית, הם מצאו שלמידה עם חפץ אמיתי הובילה לשיעור שינון גבוה יותר מאשר למידה עם תמונות. החוקרים רואים במחקר שלהם הוכחה לכוח של "למידה מגולמת", שפירושה מעורבות הגוף בתהליך הלמידה.
נגיעה והחזקה של חפץ אמיתי לא רק עוזרות לעגן את המילה החדשה בחיים האמיתיים, אלא גם יוצרות זיכרון גופני של המילה. הם כותבים: "בסך הכל, הממצאים מדגישים שלמידת אוצר מילים עם חפצים אמיתיים היא במיוחד יעילה ותומכים ברעיון שהתיאוריה המגולמת של השפה היא מרכיב מפתח לשליטה אפקטיבית בשפה זרה."
6. מוזיקה ושירים
מוזיקה מספקת מספר דרכים שונות להתעסק עם אוצר מילים זר. מילים חדשות המוצגות כמילות שיר (אפילו כשיר, ללא המנגינה) נותנות למוח מבנה ריתמי לארגון המידע החדש. זכירת ריתם היא לעתים קרובות הרבה יותר קלה למוח מאשר זכירת מילים. מוזיקה מספקת מספר דרכים שונות להתעסק עם אוצר מילים זר. מילים חדשות המוצגות כמילות שיר (אפילו כשיר, ללא המנגינה) נותנות למוח מבנה ריתמי לארגון המידע החדש. זכירת ריתם היא לעתים קרובות הרבה יותר קלה למוח מאשר זכירת מילים, אז ברגע שהמילים מוצגות במסגרת ריתמית, אנחנו יכולים להסתמך על הריתם כדי לעזור לנו לשלוף את המילים.
כשהקצב הוא מלודי, בצורה של שיר, סביר הרבה יותר שנזכור. למעשה, זיכרונות מוזיקליים הם לעתים קרובות עמידים יותר מזיכרונות ארוכי טווח אחרים, והם אפילו נשמרים במקרים של דמנציה ומחלת אלצהיימר.
מלבד הטבע המיוחד של המוזיקה עצמה, שירים עוזרים לנו למקם מילים חדשות בהקשר של מה שהשיר עוסק בו, מסייעים להגייה נכונה, ומציעים הזדמנויות ללמוד צורות פחות פורמליות ויותר שיחתיות של השפה שאנחנו לומדים. אז, איך בדיוק להשתמש בשירים כדי לבנות את אוצר המילים שלכם?
בחרו שיר בשפת היעד שלכם עם קצב תפיסתי, כתבו את מילות השיר, ותרגלו שירה יחד עם ובלי עזר חזותי עד שתוכלו לשלוף את המילים בעצמכם. אם אתם יכולים להוסיף כלי נגינה לתמהיל, עוד יותר טוב - אז תהיו מעורבים יותר במערכת המוטורית שלכם, שהיא סוג של למידה עקבית.
שינון אוצר מילים חדש יכול להיראות מפחיד בהתחלה, אבל זה לא חייב להיות ככה. הטריק האולטימטיבי הוא לזרום וליהנות מהתהליך.
