האם אתם רוצים לרכוש שפה נוספת?

בחרו את השפה שאתם מעוניינים ללמוד
American people in nature talking and laughing

נימוסים וכללי התנהגות אמריקאים: מדריך לסעודה, טיפים ועוד

Elinor Zucchet

בעוד ששפה היא חלק מרכזי בתקשורת —אבל כמו שאנחנו יודעים בברליץ — היא לא הדרך היחידה.

שפה לא-מילולית ואתיקה תרבותית הם גם מרכיבים חשובים כדי להעביר מסר בצורה יעילה. ונחשו מה? גם אותם אפשר ללמוד.

במאמר הזה נספר לכם כמעט הכול על נימוסים ואתיקה אמריקאית. לחיצות ידיים, סמול טוק, חישוב טיפים, כללי אכילה ומרחב אישי.

בין אם אתם מבקרים בארצות הברית או פשוט סקרנים בנוגע לכללים הבלתי-מדוברים של הנימוסים האמריקאים, המדריך הזה יעזור לכם להתנהל בחינניות. אחרי הכול,

כשאתם באמריקה תתנהגו כמו אמריקאים.

איך להציג את עצמנו ובאילו ברכות להשתמש בארצות הברית

Man and woman greeting each other for the first time with a handshake

חשיבות לחיצות הידיים

בואו נתחיל עם לחיצת היד האמריקאית המפורסמת, שלפעמים יכולה להיות... מאוד אנרגטית! בארצות הברית, לחיצת יד היא הסטנדרט ליצירת רושם ראשוני, במיוחד אם אתם עדיין לא מוכנים לחיבוקים או אם אתם בסביבה מקצועית.

לחיצת יד טובה צריכה להיות מוצקה. המטרה היא לשדר ביטחון, לא שליטה. ועוד דבר: לא להישאר יותר מדי זמן. צרו קשר עין, חייכו ונתנו 2–3 לחיצות לפני שתעזבו. תשמרו על פשטות — בלי אגרופים או לחיצות סודיות.

ברכות לא רשמיות

ומה קורה כשאתם לא בסביבה רשמית? הברכות הלא-פורמליות בארצות הברית הן רגועות וקלילות. “Hi” או “Hello” עם חיבוק קצר זה די סטנדרט, למרות שבאזורים מסוימים תשמעו גם “How’s it going?” (תרגום: לא באמת צריך לספר איך הולך).

ברכות כמו "Good morning/afternoon/evening" הן מעט יותר רשמיות, אבל מקובלות כמעט בכל מקום, במיוחד במקומות שירותיים.

ואם בא לכם לגוון, יש לנו גם 107 דרכים שונות להגיד שלום באנגלית.

ובשולי הדברים, לחברינו הקוראים מצרפת: "la bise" (נשיקה בלחי) ממש לא מקובל בארצות הברית, ואפילו ייחשב מוזר — אז דבקו בלחיצת יד או חיבוק, תלוי בסיטואציה.

חיוך וקשר עין במפגשים חברתיים

אחת הסיבות שאנחנו אוהבים כל כך את ארצות הברית היא האדיבות של האנשים. נכון, פגשתי גם נהגי מוניות חמוצים בערים גדולות, אבל בסך הכל, חיוך נפוץ באמריקה כמו דלעת בסתיו — בלי תגובה.

אנשים מחייכים אחד לשני ברחוב, בסופר ואפילו במעליות. זה סימן לידידותיות ונגישות. חיבור חיוך עם קשר עין נותן לכם מתכון להצלחה חברתית, כי כנות נחשבת מאוד. לא להפריז — זה לא תחרות מבטים.

במפגשים חברתיים, חיוך וקשר עין עדין משדרים שאתם פתוחים לשיחה ומעוניינים. הימנעו מלהביט כל הזמן לצדדים, כי זה עלול להתפרש כחוסר עניין.

שימוש בשמות פרטיים

בארצות הברית מהר מאוד עוברים לשימוש בשמות פרטיים, במיוחד בסביבה לא רשמית.

אתם יכולים להכיר מישהו, להחליף כמה בדיחות — וכבר לקרוא זה לזה בשמות פרטיים. כמובן, בסביבה מקצועית, כדאי להתחיל עם Mr., Mrs., או Dr., אלא אם כן נאמר אחרת. כשיש ספק — תנו לאדם השני לקבוע את הטון.

מה להימנע ממנו כשמדובר בנימוסי ברכות והצגות בארצות הברית

ארצות הברית היא מדינה מגוונת מאוד, והאנשים בה בדרך כלל פתוחים מאוד. אז אין צורך להילחץ יותר מדי מכללי הנימוסים. ובכל זאת, יש כמה דברים שעדיף להימנע מהם:

אל תהיו יותר מדי רשמיים. שימוש יתר בכינויים כמו Sir או Madam עלול להישמע קר ומרוחק. הימנעו מלחיצות יד חזקות מדי או חלשות מדי. אל תשתמשו יותר מדי במגע פיזי — חיבוק עם מישהו שפגשתם הרגע כנראה לא יתקבל טוב. אין צורך לקוד קידה או להשתחוות — אלא אם אתם משתתפים בשחזור היסטורי.


הבסיס לנימוסים ושיחה באמריקה

Couple having a conversation while sitting on stairs

בבקשה ותודה

בכמעט כל תרבות, שתי המילים הקטנות האלה הן כמו קסם. אבל בארצות הברית הן מקבלות מימד נוסף. הן חובה של ממש בנימוסים אמריקאיים, והכרחיות כדי להפגין כבוד.

אם אתם מבקשים משהו — קפה, הכוונה, טובה — הוסיפו “please”. וכשמישהו עושה משהו בשבילכם, גדול או קטן, אל תשכחו “thank you!” עליז, ואפשר גם לתבל בהתלהבות אמריקאית עם “a bunch”, “a lot” או אפילו “a million”!

תוכלו למצוא עוד המון דרכים לומר “please” ו-“thank you” באנגלית במאמר שלנו.

התנצלות

תמיד הדהים אותנו כמה משתמשים במילה “sorry” בארה״ב. אנשים אומרים את זה בערך כל חמש דקות — גם כשאין סיבה להתנצל, וגם כשזו בכלל לא אשמתם.

הפרעתם למישהו בטעות? “Sorry!” נכנסתם במישהו במקום צפוף? “Sorry!” לא שמעתם מה מישהו אמר? “Sorry, could you repeat that?” — התנצלות קטנה עושה הבדל גדול. ויש לנו גם מדריך מלא להתנצלות באנגלית, אם תצטרכו נוסח קצת יותר רשמי.

שיחת חולין

הדבק של האינטראקציה החברתית האמריקאית. למעשה, הרבה אמריקאים מרגישים אי-נוחות כשיש שתיקה בשיחה.

אם אתם לא רגילים לזה — אולי אתם ממדינה נורדית? — זה אולי ייראה מוזר בהתחלה, אבל תירגעו, זה קל יותר ממה שנדמה. מזג אוויר, ספורט, אירועים מקומיים ומסעדות (תמיד מסעדות!) — כולם נושאים מעולים לשיחה קלילה.

לא צריך להיכנס ישר לעומק. שמרו על קלילות. במסיבה ואם מישהו מדבר על משחק NFL אחרון או מזג האוויר המשוגע? ברכות! אתם בתוך סמול טוק אמריקאי קלאסי. ולכל הקוראים הנורדים שלנו — אל תבהלו, זה בסדר להיות רועש כאן!

נושאים שכדאי להימנע מהם בשיחות יומיומיות

למרות שהאמריקאים בדרך כלל מאוד פתוחים, עדיף להימנע מכמה נושאים, במיוחד בתחילת היכרות:

פוליטיקה, דת או נושאים אישיים מדי. שמרו את השיחות הכבדות לרגעים אינטימיים יותר עם חברים קרובים או משפחה. והכי חשוב — הכירו את הקהל שלכם.

מה להימנע ממנו בנימוסי שיחה אמריקאיים

רוב האמריקאים מאוד קלילים לשיחה. ובכל זאת, הנה כמה כללים שחשוב לזכור: אל תקטעו אחרים בזמן שהם מדברים — ואם כן, תתנצלו, תנו לשיחה לזרום. אל תהיו אלה שמדברים כל הזמן. אל תשתפו מידע אישי מדי מהר מדי — בקיצור, לא צריך לשפוך את הלב על ההתחלה. (TMI = Too Much Information)


נימוסי אכילה בארצות הברית

American people sitting around a table eating and chatting

נימוסי טיפים אמריקאיים

נימוסי מתן טיפ בארה״ב יכולים להיות מבלבלים למי שמגיע מאירופה או ממדינות אחרות.

ראשית, חשוב לדעת שטיפ לא כלול בשכר של העובדים, במיוחד בענפי השירות. לכן בארצות הברית, טיפ זה חובה — לא רק מחמאה אם אהבתם את השירות (וסביר להניח שכן, רוב המלצרים חייכנים ומקצועיים).

במסעדות, טיפ של 15–20% הוא סטנדרט. אם השירות מעולה — לכו על 20%. מתחת ל-15%? תיחשבו לקמצנים. אם השירות היה יוצא דופן, אפשר גם מעבר. במקומות של שירות עצמי מהיר — טיפ לא נדרש, אבל נחמד לשים משהו בצנצנת.

נימוסי שולחן אמריקאיים

אוכל הוא חלק מהותי מהתרבות האמריקאית, אז שווה להכיר את כללי הנימוס הבסיסיים:

במסעדה: חכו שכולם יקבלו את האוכל לפני שתתחילו. אצל מישהו בבית: לרוב מתחילים לאכול מיד — אם תחכו יותר מדי, אולי לא יישאר. השתמשו בסכו"ם כראוי (לא לדחוף!), לעסו בפה סגור. הניחו מפית על הברכיים, ושמרו את המרפקים מחוץ לשולחן — במיוחד בארוחות רשמיות. אם אתם צריכים משהו — בקשו שיעבירו לכם. אל תושיטו יד מעל אחרים.

אכילה רגועה מול סיטואציות רשמיות

האווירה סביב שולחן אמריקאי יכולה להשתנות מאוד — מארוחת טאקו עם חברים ועד ערב רשמי בשחור-לבן. במקומות רגועים: נעלי סניקרס, ג׳ינס וקפוצ׳ון מתקבלים בברכה.

בבתים פרטיים: האוכל לרוב מוגש בבופה בשירות עצמי, במיוחד בברביקיו או ארוחות "בּויל" (דלי פירות ים מבושלים). במעמדים רשמיים: שימו לב לנימוסים, התלבשו בהתאם, ושימו לב למה שהמארח מזמין ועושה.

מה להימנע ממנו בנימוסי אכילה בארצות הברית

באופן כללי: אל תלעסו בקול רם או תדברו בפה מלא. אל תושיטו יד מעל אנשים. אל תשתמשו בטלפון בזמן הארוחה — זה נחשב גס רוח.

אם מישהו מציע לשלם — תתעקשו רגע, אבל לא יותר מדי. תוכלו להציע לשלם בפעם הבאה או להשאיר את הטיפ. ודבר חשוב — אל תשכחו את הטיפ! לא להשאיר טיפ זה ממש עלבון בארצות הברית.


מרחב אישי וגבולות

Friends standing on the stairs and talking about boundaries

כיבוד מרחב אישי

אמריקאים מעריכים מרחב אישי — ואני אוהב את זה, זה כל כך לא מוערך מספיק! בשיחות, ברחוב או בתור, לעמוד קרוב מדי עלול לגרום לאי נוחות.

כלל אצבע טוב? מרחק של אורך זרוע הוא בדרך כלל מרחק מתאים לשיחה רגילה. במקומות צפופים, כמו תחבורה ציבורית, אולי תצטרכו להתפשר קצת, אבל באופן כללי, שמירה על מרחב תתקבל בהערכה.

מגע

למרות אהבתם למרחב אישי, אמריקאים דווקא די “נוגעים”. מקובל ללטף מישהו קלות על הגב או להתחבק.

כמובן, הכי בטוח להתחיל בלחיצת יד כשפוגשים מישהו לראשונה. אם אתם לא בטוחים, תנו לאדם השני ליזום כל מגע נוסף. ותמיד לקרוא את הסיטואציה בהתאם להקשר.

אם אתם כן מתחבקים, זה בדרך כלל חיבוק צדדי חלקי ולא חיבוק מלא. רק תתרגלו — תיכנסו לעניינים די מהר!

מה להימנע ממנו בנוגע לנימוסי מרחב אישי באמריקה

חשוב מאוד: אל תתקרבו מדי או תגעו במישהו בלי הסכמה. מגע לא רצוי עלול להרגיש פולשני כשאתם לא מכירים את האדם היטב, ובמיוחד אם מדובר בסביבה עסקית.

אם אתם לא בטוחים — עדיף לנקוט בזהירות ולשמור את הידיים לעצמכם, אלא אם אתם בטוחים שמגע יתקבל בברכה, או עד שהצד השני יוזם אותו.


נימוסי עמידה בזמנים וניהול זמן בארצות הברית

Man waiting patiently for the underground train to stop to get on it

החשיבות של להגיע בזמן

בארצות הברית — אולי יותר מכל מקום אחר — זמן זה כסף. אבל להגיע בזמן זה גם סימן לכבוד, ואנחנו אישית מאוד אוהבים את זה.

בין אם מדובר בפגישת עבודה או אירוע חברתי, להגיע בזמן מראה שאתם מעריכים את הזמן של האדם השני. אם אתם מאחרים — קורה! — פשוט תודיעו מראש.

איחורים בעבודה מול מפגשים חברתיים

איחור לפגישת עבודה נחשב מאוד לא מנומס ולא מקצועי. לעומת זאת, במפגשים עם חברים יש קצת יותר גמישות.

אבל עדיין, להשאיר אנשים מחכים יותר מדי זמן נחשב לא מנומס. אם אתם מתעכבים, שלחו הודעה או הקלטה קצרה.

פגישות ו-RSVP בארצות הברית

כשאתם מוזמנים לאירוע, ודאו לשלוח אישור הגעה (RSVP) ברגע שאתם יודעים אם תגיעו או לא. זה עוזר למארח לתכנן בהתאם, וזה שוב — סימן לכבוד. לפגישות — במיוחד עסקיות — תגיעו בזמן או תתאמו מועד אחר עם מספיק זמן מראש אם אתם לא יכולים להגיע.

מה להימנע ממנו בנוגע לנימוסי זמנים באמריקה

בתרבויות מסוימות, איחור דווקא מקובל ואפילו מנומס. אבל לא בארצות הברית. איחור יוצר רושם שאתם לא אמינים ולא מכבדים אחרים. וגם — אל תדחו את ההזמנה לחתונה בלי לשלוח אישור הגעה. זו דרך פשוטה לכבד את הזמן והמאמץ של המארחים. אם אי פעם ארגנתם אירוע, תבינו בדיוק למה.


נימוסים והתנהגות בציבור בארצות הברית

באופן כללי, המפתח להתנהגות ציבורית נאותה בארצות הברית הוא להיות מודעים לאנשים שסביבכם. הנה כמה דוגמאות.

Beach in the USA

שקט במקומות ציבוריים

אם אתם בספרייה, בחדר המתנה או אפילו בבית קפה שבו אנשים עובדים — שמרו על ווליום נמוך. אמריקאים מעריכים כשאנשים מכבדים את הסביבה המשותפת. במקומות אחרים, לדבר בקול זה בסדר — אבל לא לצעוק. בקיצור, שמרו את הקול האנרגטי והנפלא שלכם למרחבים פתוחים או אירועים חברתיים.

כיבוד תורים

לדחוף בתור זה לא ענף ספורט אמריקאי. למעשה, זה יביא לכם מבטים מאוד כועסים. כן, להמתין לתורכם הוא חלק קריטי מהנימוסים האמריקאיים.

בין אם אתם בתור לקפה, לכרטיסים להופעה או לספר החדש ביותר — להיכנס לפני אחרים זה ביג נו-נו. הזהרו! (כן, אני מדבר אליכם, חברים צרפתים…)

שימוש בטלפון נייד בציבור

הטלפונים הסלולריים יצרו אחת הדילמות הגדולות של נימוסים מודרניים: איך להשתמש בטלפון בציבור? בארצות הברית, שיחות טלפון בפומבי צריכות להיות קצרות ושקטות.

הימנעו משיחות אישיות רועשות, ואם אתם במרחב סגור כמו אוטובוס או רכבת תחתית — נסו לחכות למקום מתאים יותר לשיחה.

אם אתם בפגישה, במסעדה, בסרט או באירוע — שימו את הטלפון על שקט, ואם חייבים לענות — תצאו החוצה.


נימוסים והתנהגות במקום העבודה האמריקאי

Women in their workplace making notes during a meeting and smiling

ברכות מקצועיות

תמיד הרשים אותי איך האמריקאים שומרים על מקצועיות, אבל בצורה נגישה. בעיניי, זו האיזון המושלם.

כפי שצוין, לחיצת יד מוצקה וקשר עין ישיר הם הנורמה בסביבה עסקית. פנייה כמו “Mr.” או “Ms.” מתאימה כשצריך, אבל בדרך כלל עוברים לשם פרטי די מהר אחרי ההיכרות. זה נכון גם בשיחה וגם בדוא"ל.

תמיד השתדלו לעשות רושם ראשוני טוב — כלומר, מקצועי אך חברותי — בין אם זה היום הראשון שלכם במשרד או פגישה עם לקוח חדש.

Oהיררכיות במשרד

מקומות עבודה בארצות הברית יכולים להיות בעלי היררכיה רשמית או לא רשמית. למרות שחשוב לכבד בכירים, התרבות הארגונית בארה"ב נוטה לקדם פתיחות ומבנים שטוחים בחברות רבות. אני ממש מעריך את זה שהאמריקאים לא רואים באי-פורמליות או חברותיות דבר לא מכובד או לא מקצועי.

אבל זה לא אומר שאפשר לעשות הכול. ייתכן שתפנו למנהל שלכם בשמו הפרטי, אבל עדיף לבדוק קודם את התרבות הארגונית. תקשורת פורמלית עדיין מתאימה בתעשיות או סביבות מסוימות, אז ודאו שאתם מבינים את הווייב במשרד לפני שאתם זונחים את הטקסים.

נימוסים מקצועיים בפגישות

דייקנות! בפגישות, לדייק זה קריטי. להגיע בזמן — או אפילו חמש דקות מוקדם — מראה כבוד ללוחות הזמנים של כולם. במהלך הפגישה, היו מעורבים, רשמו הערות ושתפו פעולה. שאלות בדרך כלל מתקבלות בברכה, אבל אולי עדיף לשמור אותן לסוף. אל תקטעו אחרים, ודאגו לטפל במשימות או בהתחייבויות שקיבלתם לאחר מכן.

עובדים מרחוק? לפגישות בזום יש את הכללים שלהן — לבוש הולם (כן, גם החלק התחתון למקרה שתצטרכו לקום להוציא את החתול), רקע מסודר, השתקה כשלא מדברים, ולהימנע מריבוי משימות.

מה להימנע ממנו בנוגע לנימוסים במקום העבודה האמריקאי

בעולם העסקי האמריקאי, הדברים שכדאי להימנע מהם הם: להגיע לפגישות באיחור או בלי הכנה, להשתלט על השיחה, לא לעקוב אחרי משימות או לא לענות למיילים/בעיות בזמן. בסביבה מקצועית, כבוד לזמן ולתרומה של אחרים זה קריטי. אם אתם לא יכולים לעמוד בדדליין — תודיעו מוקדם ותסבירו למה.

רכילות על קולגות או דיבור לא רשמי מדי עם בכירים עלול להיחשב לא מקצועי.

ולבסוף, וזה אמור להיות ברור מאליו — לעולם אל תפגינו חוסר כבוד, במיוחד בנושאים כמו מגדר או דת.


אוקיי, זה אולי נראה כמו הרבה — אבל אל תדאגו. אמריקאים בדרך כלל מאוד נגישים, רגועים ופתוחים. הם לא קשה לשיחה, וסבלניים גם אם האנגלית שלכם עדיין לא מושלמת. הם גם ממש מעריכים כשמבקרים מראים עניין בתרבות שלהם, אז אל תתביישו לשאול שאלות (מתאימות!).

נימוסים ואתיקה אמריקאית זה לא רק חוקים — זו דרך לכבד את מי שסביבכם.

אז בזמן שאתם מגלים את עולם הנימוס האמריקאי, אל תשכחו לחייך, לומר “please” ו-“thank you” — ואולי אפילו להוסיף משחק מילים קטן (אם הוא מוצלח!). אתם לגמרי יכולים עם זה!

שתף את המאמר הזה