פסיכולינגוויסטיקה היא ענף הבלשנות שמונחה על ידי הפסיכולוגיה. במקור היא הייתה בתחום הפילוסופיה והחינוך, אך היא הפכה לתחום מוכר של המדעים המורכבים, כאשר הביולוגיה, מדעי המוח, מדעי המידע והמדעים הקוגניטיביים רותמים אליה כעת מחקרים.
כמה תתי-תחומים של הפסיכולינגוויסטיקה צמחו מהתפתחויות אלה, כולל נוירולינגוויסטיקה ופסיכולינגוויסטיקה התפתחותית. למרות טווח הדגשים הרחב הזה, כל ענפי הפסיכולינגוויסטיקה עוסקים בתפקודים ובתהליכים הקוגניטיביים התומכים ברכישת שפה, הבנה וייצור.
בכתבה זו, נתאר כמה דרכים בהן הפסיכולינגוויסטיקה יכולה להשפיע על למידת שפה זרה, ולספק לכם מידע ומוטיבציה עם כמה טיפים שיעזרו לכם בלימודים.
מי המציא את הפסיכולינגוויסטיקה?
בתחילה הוגדרה כ"פסיכולוגיה של השפה", הפסיכולינגוויסטיקה הפכה לתחום מוכר בסוף המאה ה-19. למרות שהיא נחקרה אמפירית במאה ה-18, היא לא פרצה כתחום עד שוילהלם וונדט פתח מעבדת פסיכולוגיה בלייפציג שהתמקדה בפסיכולינגוויסטיקה ניסויית.
במאה ה-20, הבלשן האמריקאי נועם חומסקי הביא את השפעת המהפכה הקוגניטיבית לפסיכולינגוויסטיקה, כשהכניס את הבלשנות הגנרטיבית לקהילת המחקר. הוא ביקש להבין טוב יותר כיצד ילדים מגיעים לתפוס את המבנה הדקדוקי התת-קרקעי של הדיבור, ומחקריו וכתביו היו משפיעים מאוד בדחיפת הבלשנות המודרנית קדימה.
מהי רכישת שפה?
רוב המחקרים על פסיכולינגוויסטיקה נעשים עם ילדים, מכיוון ששפה נרכשת בילדות. בתיאוריית הפסיכולינגוויסטיקה,
יש שתי טענות עיקריות על הדרך בה שפה נרכשת:
- הגישה ההתנהגותית
- הגישה הטבעית.
הגישה ההתנהגותית טוענת ששפה חייבת להילמד בילדות; הגישה הטבעית טוענת שלבני אדם יש יכולת שפה טבעית וגישה ל"דקדוק אוניברסלי".
חומסקי עזר להפיץ את הגישה האחרונה בשנות ה-50 לאחר שביקר את "ההתנהגות המילולית" של ב.פ. סקינר.
לאחרונה, גישה שלישית שנקראת אמרגנטיזם התפתחה, טוענת שהטבעיות היא "בלתי-ניתנת לזיוף" מדעית, מה שאומר שאי אפשר להוכיח אותה כאמת או שקר באמצעות השיטה המדעית. אמרגנטיזם מעדיף גישה יותר התנהגותית, שואבת מהתקדמות בטכנולוגיית המחשוב שמדמה רכישת שפה שנייה באמצעות מודלים של רשתות עצביות.
מהי הבנת שפה?
הבנת שפה יכולה להתייחס להבנה של כל מדיום נתון, מהבנת שפה דבורה להבנת שפה כתובה. כשמדובר באחרונה, יש מספר תיאוריות על הדרך בה שפה מעובדת, הבולטות שבהן הן מודולרית לעומת אינטראקטיבית.
הגישה המודולרית גורסת שאנחנו מעבדים תחביר לפני שאנחנו מעבדים משמעות. לדוגמה, במשפט "הראיות שנמצאו על ידי המדענית היו מוגבלות", אנחנו קוראים תחילה "הראיות" כנושא מכיוון שהפועל בא מיד אחריו, ורק מעדכנים את ההבנה שלנו כשאנחנו מגיעים למשפט "על ידי המדענית". זו כנראה תהיה אסטרטגיה שהמוח משתמש בה כדי לצמצם את העומס הקוגניטיבי.
לעומת זאת, הגישה האינטראקטיבית טוענת שכל המידע הזמין במשפט יכול להיות מעובד בכל זמן נתון, וכשאנחנו קוראים משפט כמו זה למעלה, אנחנו מסיקים שנושא אחר מלבד "הראיות" חייב להגיע במשפט. יש ראיות התומכות בשתי הגישות.
מהי יצירת שפה?
יצירת שפה – הדרך בה אנחנו יוצרים שפה – נחקרת לעתים קרובות באמצעות שגיאות דיבור. לדוגמה, מחקרי שגיאות דיבור על החלפה ושינויים מראים שבשל מגבלות זיכרון עבודה, דיבור מתוכנן מראש על פי המשמעות הלשונית שמישהו רוצה להעביר במקום המשפט כולו.
יש שלוש שלבים ביצירת שפה:
- המשגה, או קביעה מה לומר
- ניסוח, או תרגום הכוונה לומר משהו לצורה לשונית
- ביצוע, או התכנון המפורט של הוצאת הקול וההוצאה עצמה.
המשגה די מופשט ולא נחקר ברמה נרחבת; הניסוח נחקר יותר.
5 תובנות מעניינות על למידת שפות מפסיכולינגוויסטים
1. נצלו את התקופות הקריטיות
גוף גדול של מחקרים מצביע על כך שאנחנו לומדים שפות זרות טוב יותר ככל שאנחנו צעירים יותר. זו מכונה "תקופה קריטית" של רכישת שפה, והיא חלה גם על שפתנו הילידית. עם זאת, מחקרים מסוימים הראו שמבוגרים יכולים להפוך לשליטים בשפה שנייה כמו ילדים, מאתגרים בלשנים להפריד קורלציה מסיבתיות.
2. ככל שיש יותר שפות, כך יותר טוב
בלשנים מצאו שבדרך כלל, למידת שפות זרות הופכת לקלה יותר ככל שאתה יודע יותר שפות. ממצאים אלו מבשרים טוב לפוליגלוטים או לכל מי שמתעניין בלמידת שפות רבות.
יש ראיות מסוימות המצביעות על כך ששפות רבות עשויות להתחרות זו בזו במוח כאשר אנשים לומדים את שפתם השלישית, מכיוון שהכנסת שפה זרה שנייה משמעה שהמוח צריך כעת לעבוד קשה יותר מעבר לפשוט הפרדה בין "שפה זרה" ל"שפה ילידית". אתגר זה נראה כי הוא פוחת, עם זאת, עם שליטה גדולה יותר.
3. דברו על דקדוק ומבנה
תיאור מפורש של איך השפה עובדת יכול לעזור לזרז את תהליך לימוד השפה הזרה על ידי סיוע בהבנה ועיגון מידע חדש באחסון הזיכרון.
לכן, נסו לא רק לזכור את כללי הדקדוק בשפת היעד שלכם, אלא גם לדון בהם עם עמיתים והמורים שלכם.
4. השפה השנייה שלכם תשפר את השפה הראשונה שלכם
על ידי לימוד האינטראקציה ההדדית בין שימוש בשפה ראשונה ושנייה, חוקרים מצאו שאנשים שלומדים שפה זרה חווים שינויים בשימוש בשפתם הילידית. זה מוביל לשינויים קוגניטיביים ויתרונות לאורך זמן, במיוחד בשימוש לאורך כל החיים.
5. רכישת אוצר מילים גדול אינה מספיקה
למרות שזה נכון שמילים לא יכולות להיות מוכרות אם הן נותרות בלתי ידועות, הפסיכולינגוויסטיקה מרמזת ששליטה בשפה זרה קשורה לקיבולת קשב כמו לבניית אוצר מילים מפורש.
מכיוון שלמוח יש קיבולת קשב מוגבלת לעיבוד מידע, כדאי להתמקד באוטומטיזציה של שליפת מילים ככל הניתן כדי להפחית עומס קוגניטיבי. זה חלק גדול ממה שהופך שליטה ושליפות בשפה הזרה לאפשרויות: במהותו, עד כמה השפה הפכה ל"טבע שני".
